תקציר:

אגל טל על עלעל כמראה דמותי המשתקפת במראה. מקרבת פניי אל דמותי, צוללת במבט אל עיניי ומבקשת את פינת הצניעות, את פינת החמלה, את פינת הנתינה ואת פינת האהבה. במשחק החיים של שנותיי היו בי ימי רינה, עת כלולותיי, עת הולדת בני. גם ימי שכחה בם. ביקשתי לצאת אל המדבר, וביקשתי לעלות אל ההר הגבוה שממנו רציתי לעוף. ידעתי עיתות התכנסות, ידעתי עת רימון. כנערת גוונים לגמתי מגביע החיים, ובין חלומותיי הטרופים גיליתי את עץ הסודות שבם אגרתי את חטאיי ואת סליחותיי. הנה כי הגעתי אל תובנות חיי, ומתוך מוך העננים ולקראת יום ההולדת הגעתי להתנחם בין זרועותיו של הגיל וגיליתי: אף פעם לא מאוחר. יש אהבות מאוחרות ויש יצירות מאוחרות. אלה ואלה תוצריי. אשריי שזכיתי בהם. -- מאתר ההוצאה.